יום ראשון, דצמבר 24, 2006

קא-בום 3 - סוד קיסמו של הקומיקס

ביום חמישי התקיים בגינת שינקין כנס קא-בום 3! חובבי הקומיקס בישראל אינם כה רבים אם לשפוט לפי כמות האנשים שפקדה את המקום וגם אני נקלעתי לשם במקרה בעקבות חברתי חובבת הקומיקס.
החלטנו להיכנס להרצאה הראשונה של אורי ברוכין שנקראת למה דווקא קומיקס? הצצה בדברים שרק קומיקס יכול לעשות ומאחר שיצאנו משם עם טעם של עוד נשארנו גם להרצאה השנייה שלו שנקראה פאנלים ובלונים בזמן ובמרחב שתי הרצאות שבהחלט הצליחו לשנות את איך שאני מסתכלת עכשיו על קומיקס ואני ממליצה עליהן בחום.

popeye comicsאורי, שהעיד על עצמו בתחילת ההרצאה כבעל אובססיה לנתח קומיקס לפרק אותו למרכיביו ולהבין מהו האיקס פאקטור שעושה קומיקס למוצלח, הצליח להדביק גם אותי בתהיה מהו הערך המוסף של קומיקס. לטס פייס איט, קומיקס בצורתו הקלאסית לא שונה בהרבה מהסטוריבורד הידוע של האנימטורים (קחו לדוגמה סטוריבורד של אפיזודה מהסימפסונים) אבל במקום שמישהו יסתכל על זה ויגיד יפה מאוד עכשיו בוא נתחיל לצלם את זה, כורכים את זה ומוכרים את זה. ואם זאת אין שום ויכוח שלקומיקס יש אימפקט אדיר על הנפש, וזה משהו שזכור לי היטב מילדותי.

המפגש הראשון שלי עם קומיקס היה בכיתה א', אז גרתי בקיבוץ והייתי עושה את הדרך בחשש מה מהבית ילדים לבניין של הגדולים, כדי שהבת של השכנים של הורי תעזור לי בשיעורי הבית. בחדר שלה, בצד, היה זרוק ארגז עם ערימות של מגזינים בינהם גם כמות לא מבוטלת של חוברות קומיקס ישנות של פופי (כן ככה אייתו את זה, מה לעשות) והארגז הזה היה בעיני תיבת אוצרות. היא לא הרשתה לי לקחת את החוברות אבל הסכימה שאשאר בחדר שלה לקרוא אותן כשהתעופפה לעיסוקיה. למי שחי בקיבוץ זה ברור וידוע שילדים קטנים לא אמורים להסתובב בבניין של הגדולים בלי סיבה טובה וגם אני ידעתי שאסור לי להיות שם אבל ברגע ששקעתי בקומיקס הכל מסביב כאילו נעלם, שכחתי מי אני, שכחתי איפה אני נמצאת, הייתי כל כך מוקסמת מהחוברות הללו, התייחסתי אליהן כמו אל מניוסקריפט נדיר, משחזרת את הסדר של הדפים בחוברות שהתפרקו ומדביקה חתיכות שנקרעו. מיותר לציין שלסירטי האנימציה של פופאי לא היתה השפעה כזאת עמוקה עלי.
אני יודעת שלא קראו לזה כך אבל הספר כיצד פועל גופך היה ספר קומיקס בכל מובן אפשרי, בילדותי הייתי יכולה לשבת שעות ולהסתכל על התמונות בספר הזה ועד היום כשאני חושבת על חיסון אני רואה בראש את התמונה מהספר של החיידקים המוחלשים בתוך מזרק (יצורים מסמורטטים עם פרצוף מותש) כי אם יש משהו שקומיקס אלוף בו הוא יצירת פרוטוטיפים (היצוג הטוב ביותר של מושג מסוים).
שיקוע עצמי זה משהו שקורה רק כשאתה חי בתוך הדמיון שלך, לצפייה בטלויזיה ובקולנוע אין את התכונה הזאת, מצד שני כשאתה משתמש אך ורק בדמיון שלך כדי להמחיש את מה שקורה, כמו בקריאת ספר, האזנה לתסכית ברדיו או לתקליט (בזמני היו תקליטים היום יש דיסקים) זה לא מותיר רושם חזק בזיכרון לאחר מכן.
הקסם של הקומיקס נעוץ כניראה בעובדה שהוא כן משתמש בתמונות כדי לספר סיפור שלא כמו ספרים ותקליטים ועדיין מחייב אותך להשלים את החסר בעזרת הדמיון שלא כמו קולנוע וטלויזיה.


תגיות:

11 תגובות:

SPACE CADET MULON כתב/ה

אני ממש לא מסכים עם הציטוט הבא שלך:
"לטס פייס איט, קומיקס בצורתו הקלאסית לא שונה בהרבה מהסטוריבורד הידוע של האנימטורים (קחו לדוגמה סטוריבורד של אפיזודה מהסימפסונים) אבל במקום שמישהו יסתכל על זה ויגיד יפה מאוד עכשיו בוא נתחיל לצלם את זה, כורכים את זה ומוכרים את זה."
זאת פשוט שגיאה. באירוע הבא אני אכניס אותך ואת אורי ברוכין לחדר חשוך (עם מקרן, מחשב, ועוד אנשים) ואת לא יוצאת עד שלא תביני מה ההבדל בין קומיקס לסטוריבורד!

canna כתב/ה

טוב אתה לא הולך לקבל פה פייט אמיתי ממני כי ברור שזה נאמר בהומור, שים לב שבכל מקום שבו מסבירים לאנימטור המתחיל מהו סטוריבורד אומרים שזה קומיק סטריפ :-)

אהבתי את הבלוג שלך הוא מאוד מצחיק, אגב גם אני הייתי מובטלת פעם וצר לי להגיד זאת, אבל במבט לאחור זו היתה אחת התקופות היפות בחיי

uriba כתב/ה

קודם כל - תודה רבה על מה שכתבת.

בשולי הדברים, לקאדט - הלו הלו, אני בחיים לא אמרתי שזה אותו דבר, קנה אמרה את זה כאן, ובהומור.

להיפך אני הרבה פעמים נותן כדוגמה איך אם מנסים לתכנן קומיקס בתפיסת סטוריבורד, מחמיצים הרבה מאוד מהתכונות הייחודיות.
וגם - כשעבדתי עם דימונה על האנתולוגיה האחרונה שלהם, אחת מהכותבות הגישה את הטיוטה שלה ככה, כי היא הייתה רגילה מאנימציה, וממש ישבתי והסברתי לה למה זה הרגל שהיא חייבת לשנות...

canna כתב/ה

העונג כולו שלי אורי, מאז לימודי התואר בתולדות האומנות (לפני 10 שנים!) לא ישבתי בכיתה עם מקרן שקופיות "וניתחתי יצירות" זה היה באמת מרענן :-)

ובקשר לשאר דבריך אני מסכימה - מאוד קשה להשתחרר מהשבלונה של הסטוריבורד, מכל האומנים שסקרת בהרצאה היחיד שהיה ממש אנטי-סטוריבורד היה Chris Ware במובן הזה שאם תנסה לקחת את התמונה הזו למשל ולנסות להפוך אותה לסרט תצטרך לעשות הרבה פשרות בדרך כי כל החלטה מאיפה להתחיל את הסיפור תהיה שרירותית.
וגם הקוראים בעצמם כבר כל כך רגילים לראות את התבנית הזאת של רכבת שקוראים אותה "קרון" אחרי "קרון" שאם פתאום אתה בא ומכניס לשם אלמנטים של דיאגרמה אז מישהו מהקהל צועק לך "זה לא קומיקס!"

SPACE CADET MULON כתב/ה

לאורי:
חחח רציתי להכניס אותך ואת כפינה לחדר חשוך כדי שאתה תסביר לה מה ההבדל בין קומיקס וסטוריבורד. חס וחלילה לא כי אמרת משהו כזה בהרצאה (שאגב, הן מעולות. ושמים לב שאתה חולה על אלן מור).

לכפינה:
סטוריבורד הוא סוג של קומיקס, אבל מהסוג של הקומיקסים הפשוטים ביותר שלא מנצלים חצי מהיתרונות של המדיום.
אבל אני מבין את הבלבול שלך. בסרט סין סיטי השתמשו בקומיקס כסטוריבורד כדי להישאר נאמנים למקור (ובכל זאת הם הרסו אותו), ולכן אני מבין למה את מתעקשת על כך שקומיקס וסטוריבורד הם הינו הך.
אבל הם לא.

קסטה כתב/ה

מולון נראה לי שיש אי הבנה, כפינה באמת התכוונה בציניות שסטוריבורד זהה לקומיקס. אמרתי לה שבפוסט לא ברור מהכתיבה שלה שהיא מנסה לעקוץ, אבל היא ל הקשיבה לי...

SPACE CADET MULON כתב/ה

לא הבנתי:
האם הפוסט מנסה להגיד שסטוריבורד זה קומיקס, או לא?

canna כתב/ה

נו מה לעשות כניראה שלעד אשאר בילתי מובנת....

תראזימאכוס כתב/ה

הי כפינה, אני לא כל כך מבין את העולם הזה, אבל מוצא חן בעיני ההתלהבות שלך ושאר המגיבים ממשהו שלפחות עבורי נראה קצת אזוטרי. בפרט, מוצא חן בעיני שאת זוכרת איך נראו חוברות קומיקס שקראת לפני 20 שנה.

(וכל ההתפרצות שלי בעצם נועדה להגיד שאני מציץ פה לפעמים וממש יפה כל האנימציות האלה, יופי של מקצוע בחרת לך :)

canna כתב/ה

תראזי! כמה נחמד שקפצת לבקר :-)
ראיתי שהמצאת את עצמך מחדש בוורדפרס, הולם אותך הרבה יותר מישרא

תראזימאכוס כתב/ה

ואללה, אני הרבה יותר רגוע שם ;-)