יום שלישי, ינואר 02, 2007

איך עשו את הסרט happy feet

כשהלכתי לראות happy feet (תזיזו ת'רגליים) ציפיתי למיוזיקל קצת מטורלל, שום דבר בטריילרים לא רמז על היחוד של הסרט שמפריד אותו משאר הסרטים שנעשו באותה טכניקה: כלומר לוק פוטוריאליסטי בלי שמץ של השטיקים הקרטונים הקריקטורים שכל כך התרגלנו אליהם ועירבוב של הרבה הומור סלפסטיק עם סוגיות פוליטיות כבדות משקל, כמו איכות הסביבה, דעות קדומות ושנאה לשונה וגם בקטנה על איך בעיתות משבר הדת צוברת כוח וכל מיני שרלטנים ו'גורואים' מתעשרים. ואיך כל זה הולך יחד? זה לא רק הולך זה רוקד!

הסרט מספר על מאמבלס, פינגווין ממיס לבבות שמהרגע שבקע מהביצה ידע רק דרך אחת להביע את עצמו: באמצעות ריקוד סטפס, דרך לגיטימית? לא בחברה של הפינגווינים שבה הדרך המקובלת להבעה עצמית היא אך ורק באמצעות שירה. הוריו מנסים כל טיפול כדי לרפא אותו "מהסטיה" שלו, וכשזה לא מצליח הוא מגורש מהשבט.

happy feet
שורשיו של הסרט נעוצים עוד ב-2001 כאשר ב-Warner Bros קראו את הטיוטה של ג'ורג' מילר והחליטו להפיק את הסרט, אבל לקח עוד שנתיים רק כדי לבנות את התשתית הטכנולוגית לסרט ולהפוך את Animal Logic חברת האפקטים הויזואלים האוסטרלית לחברת אנימציה ממוחשבת ולטכנולוגיה להבשיל כדי שיהיה אפשר בכלל להתחיל "לצלם" את הסרט, ואחר כך עברו עוד שנתיים בעשייתו - סה"כ 4 שנים.
הסרט לא התחיל כמיוזיקל, "כאשר נודע לי שפינגווינים נמשכים זה לזה ע"י השיר המיוחד לכל אחד מהם זה הפך למיוזיקל" אומר מילר. מילר חשב בהתחלה על הסרט כשילוב של צילום אמיתי ואנימציה כמו סירטו הישן יותר בייב, הבעיה היתה שלא ניתן לאלף פינגווינים לשיר ולרקוד כמו חזירים שהם חית בית, רק לאחר שקפץ לניו-זילנד וראה מה שפיטר ג'קסון עושה עם לכידת תנועה בדמות של גולום הבין שזהו הפיתרון.
Savion Glover, רקדן סטפס אמריקאי הוטס במיוחד לאוסטרליה בשביל להקליט את התנועות לדמות של ממבלס. הצעדים שלו הוקלטו במיקרופונים ואחר כך עברו עיבוד להתאים את הסאונד לטיפוף על שלג רך או על קרח קשה. ומילר יכול היה לצפות בתנועות של גלובר ובשאר 15 הרקדנים על המסך מתורגמות מיידית לדמות הפיגווין שלהם, אפשר לראות איך זה נעשה בסירטון הבא.

למרות שהרבה מהסצינות מזכירות במדויק את הסרט March of the Penguins (משפחת הקיסרים) מ-2005 שני הסרטים נעשו במקביל בלי להיות מודעים אחד לשני. למעשה משפחת הקיסרים נרכש גם הוא ע"י Warner Bros ומילר אפילו נשאל אם זה בסדר מבחינתו, כל במאי אחר היה בודאי תולש שערות, אבל מילר דווקא לא התרגש ואמר "אם הם היו רוקדים ושרים הייתי מתבאס".
מילר הושפע מסידרה דוקומנטרית של ה-BBC מ-1993 בשם Life in the Freezer שתיארה את חיי הפינגווינים באנטרקטיקה וקבע מההתחלה שעל הסרט להיראות פוטו-ריאליסטי ככל האפשר. לשם כך יצאו שתי משלחות לאנטרקטיקה לאסוף חומר רפרנס לסרט: משלחת אחת הצטרפה לספינה רוסית שוברת קרח למסע של 6 שבועות לקרחוני הענק במזרח האנטרקטיקה, ומשלחת שנייה בחסות Antarctica New Zealand נכנסה בדרך האויר לאזור "הקרח העמוק" במערב האנטרקטיקה. במסעות אלו נאספו יותר מ-80,000 תמונות, צוותי האפקטים המיוחדים צפו במנהגי הפינגווינים וכלבי הים, ולכדו טקסטורות, תמונות נוף ואת התאורה המיוחדת של האנטרקטיקה ששימשו אחר כך לבנית העולם המופלא של happy feet.

במהלך העבודה על הסרט Animal Logic פיתחו שני כלים חדשים (Flense ו-Horde - מערכת ליצירת ואריאציות בקהל) מלבד זאת נעשה שימוש ב-Massive לבניית דפוסים חוזרים של קהל, ותוכנה ללכידת תנועה בשם Giant Preview System, של חברת Giant Sudios. תוכנת התלת מימד העיקרית שבה השתמשו לאנימציה היא SOFTIMAGE|XSI, ופוסט פרודוקשיין נעשה עם Fusion של eyeon

משחק המחשב שמבוסס על הסרט הוא, איך לא, משחק DDR (שטיח ריקוד).

עוד בנושא:
ראיון עם Simon Pickard שעשה את האנימציה לממפיס (הפיגווין האב)
Getting Animated Over Happy Feet
The Photo-Real Look of “Happy Feet”
Making 'Happy Feet' no walk in the park
Tapping A Gold Mine of Motion
וולפייפרס



--------------------------------------------------------------
ומה חוץ מזה?
הנה עוד כמה קישקושים שדגתי היום ברשת:


תגיות:

4 תגובות:

אביטל כתב/ה

אהבת את הסרט? באמת?
האנימציה הייתה נהדרת, הסרט די מסריח בעיניי.

canna כתב/ה

כן אהבתי מאוד, למה מסריח?
העלילה הצליחה להפתיע אותי, שלא כמו בסרטים של פיקסאר למשל שהכל צפוי מראש, ואין שנייה שאתה חושב שהסרט עלול להיגמר רע

אביטל כתב/ה

מסכימה, הסרט באמת לקח לכמה כיוונים קודרים באופן לא צפוי.
מה שבעיקר הפריע לי היה המסר- איך מצב של "כולם רוקדים" בסוף הסרט יותר טוב מה"כולם שרים" של ההתחלה, או איך הוא פחות מדכא אינדיבידואליזם?
בעיקר עצבן אותי אבל הנסיון לעשות את מאמבל חמוד בכוח, גם במחיר של להפוך אותו למפגר התפתחותית ומנטלית. בשלב מסויים רציתי רק להזריק לפינגווין האהבל הורמוני גדילה, שיפתח ביצים כבר ויתחיל להתנהג בהתאם לגילו.

canna כתב/ה

חחחחח גם לי זה הפריע, בזמן שכל החברים שלו כבר קיבלו חזה צהוב הוא עדיין נראה כמו אפרוח אפור
בת דודה שלי שישבה לצידי טענה שזה מין קטע כזה של "הברווזון המכוער" אבל באמת זה נראה כאילו קישרו את הריקוד המוזר שלו לאוטיזם